יום: כ״ח באייר ה׳תשע״ט – יוני ב2, 2019

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

עליה בהליך תרומת ביצית במגזר הדתי

המדריך הרפואי-הלכתי לתרומת ביצית: מי אמו של הוולד – האם הגנטית או האם היולדת? אם בעלת הביצית היא גויה – צריך לגייר את הוולד? באיזה גיל ניתן להתחיל את התהליך והאם יש פיקוח והשגחה? כל התשובות

המדריך הרפואיהלכתי לתרומת ביצית:

מהי תרומת ביצית?

המשמעות של תרומת ביציות הנה קבלת ביציות מאישה צעירה שהוכיחה את פוריותה, הפרייתה בזרע בן הזוג של הנתרמת והחזרת העוברים שנוצרו לרחם של הנתרמת.

תרומת ביצית מאישה אחרת, נועדה לאפשר הקמת משפחה במקרים אשר בהם לא ניתן להשתמש בביציות האישה

הנשים המתאימות להליך :

  • נשים מעל גיל 45, לפי החוק בישראל, מעל לגיל זה לא ניתן לבצע טיפולי הפריה עם ביציות עצמיות.

  • נשים אשר אין להן שחלות בעקבות ניתוחים או מלידה.

  • נשים עם שחלות שאינן מתפקדות מסיבה הורמונלית או גנטית.

  • נשים לאחר כישלונות טיפול עם ביציות עצמיות ותגובה שחלתית לא טובה מבחינת כמות ואיכות הביציות שלהן.

  • נשים לאחר טיפולים כימותרפיים או הקרנות שגורמים לפגיעה בביציות ובשחלה.

ירידה תלולה בסיכוי להפריה אחרי גיל 40:

עד גיל 37 יש ירידה לינארית פחות או יותר בכמות ואיכות הביציות. אך מגיל זה ואילך חלות קפיצות מדרגה שליליות משמעותיות בכמות ואיכות הביציות, והירידה ממשיכה לבלוט מעל לגיל 40.

ואכן, מחקרים מראים כי הסיכוי ללדת ילד בריא בעקבות הטיפולים נמצא בירידה ככל שעולה הגיל: עד גיל 33 הסיכוי עומד על 28%-30%; בגיל 37-39 הסיכוי הנו 14%-17%; בגיל 40 הסיכוי כבר יורד ל-10%; בגיל 42 הוא עומד כבר על 4%; בגיל 43 על 2%; בגיל 44 מדובר ב-1% בלבד; ואילו בגיל 45 הסיכויים כמעט אפסיים ועומדים על 0.2%.

האם הטיפול מוגבל בגיל?

בהתאם לחוק בישראל ניתן לבצע טיפולים באמצעות תרומת ביציות עד גיל 54, בתנאי שהאישה עברה סדרת בדיקות אשר יצביעו על כך שהריון בגיל זה לא יסכן את חייה. כמו כן, חייב להיות רחם תקין שמסוגל לקלוט ולשאת הריון

כיצד מתבצע הליך התרומה?

לאחר ברור רפואי המצביע על חוסר יכולת השגת הריון עם ביציות עצמיות, עוברת הנתרמת המיועדת ובן זוגה, סדרה של בדיקות לשלילת גורמי סיכון במהלך הטיפול, לאישה עצמה או לעובר. בן הזוג עובר ברור גנטי מורחב לשלילת נשאות למחלה גנטית והתאמה של התורמת.

במקביל עוברת התורמת המיועדת בדיקות רפואיות מלאות לשלילת מחלות גנטיות או מצבים העלולים לפגוע בהצלחת הטיפול או בסיכון לעובר.

לצורך טיפול, יש לקבל דגימת זרע של בן הזוג של הנתרמת ע"פ דרכים הלכתיות מקובלות ובאישור הלכתי, להכין את הרחם של הנתרמת לקליטת העוברים ובמקביל, לתת גירוי הורמונלי לאישה התורמת כדי שתגייס מספר ביציות בניגוד לאחת במחזור טבעי ללא גירוי.

בישראל אושר החוק המאפשר תרומת ביציות לאזרחים ישראלים מתורמות ישראליות.

למרות תגמול נאות של התורמות, אין מענה מספק להיקף המשפחות הנזקקות לתרומת ביציות. לפיכך אישר משרד הבריאות תרומת ביצית מחו"ל והבאת העוברים לצורך החזרה בישראל ליחידות שעברו בדיקת התאמה מבחינה רפואית וחוקית. בנוסף לבדיקות הנעשות לתורמות בחו"ל, למאגר התורמות מתקבלות רק נשים שהוכיחו את יכולת הפוריות שלהם וילדו לפחות ילד אחד בריא.

מקורות לתרומת ביצית – המקורות לתרומת ביצית יכולים להיות מנשים שעוברות בעצמן טיפולי פוריות, ואשר מוכנות לתרום חלק מביציותיהן לנשים אחרות, או נשים מתנדבות המסכימות לתרום ביציות למטרות תרומה. מבחינה רפואית הנשים התורמות יכולות להיות יהודיות או לא יהודיות, נשואות או פנויות. מבחינה הלכתית יש דיון על העדפות שונות בין אפשרויות אלה.

הגדרת האמהות מבחינה הלכתית:

  • יש הסוברים שהאם הגנטית, דהיינו תורמת הביצית, היא האם ההלכתית לכל דבר.

  • לעומת זאת, רבים סוברים שהאם היולדת היא האם ההלכתית לכל דבר.

  • יש מי שכתבו, שאם הביצית מופרית הושתלה קודם שעברו ארבעים יום להפריה, נחשבת האישה היולדת הביצית המופרית הושתלה בה לאם הוולד. גם אם אינה בעלת הביצית.

  • יש הסבורים שמספק ולחומרה צריך להתייחס לשתי הנשים כאילו הן אמותיו, ולפי זה יש לאסור עליו את קרובות שתיהן.

מעמד הוולד הנולד מתרומת ביצית מגויה:

במקרה שתורמת הביצית היא גויה היולדת היא יהודיה:

  • יש שכתבו שהקובעת את ייחוס הוולד היא תמיד בעלת הביצית, בהתאם שליטתם שכך נקבעת הגדרת האימהות. לשיטה זו, הוולד צריך לעבור גיור מעיקר הדין ודינו כגר גמור לכל דבר. לשיטה זו יש מי שהורה שטבילת האם היולדת במהלך ההריון אינה מועילה להחשיבה כטבילת גירות לוולד ואפשר לגיירו רק לאחר הלידה.

  • יש שכתבו שהקובעת את ייחוס הוולד היא תמיד היולדת, בהתאם לשיטתם שהגדרת האימהות נקבעת לפי העיבור והלידה. לשיטה זו הוולד במקרה כזה יהודי לכל דבר, ואם אביו כהן הוא נחשב כהן. לשיטה זו יש מי שהורה שאין לבצע גיור לחומרה כדי שלא להוציא לעז על הנולדים באופן כזה.

  • יש שכתבו שהיות שיש ספק בדבר, יש להטיל על הוולד חומרות משני הצדדים ולגייר אותו.

  • יש מי שהורה שאף על פי שהוולד מתייחס אח היולדת, אם בעלת הביצית היא גויה, הוולד צריך גיור.

  • יש מי שהורה שאף על-פי שהוולד מתייחס אחר היולדת, אם בעלת הביצית היא גויה, יש לגייר את הוולד לחומרה אך לאחר הגיור דינו כיהודי לכל דבר.

  • יש מי שכתב שאף על-פי שהוולד מתייחס אחר בעלת הביצית ובעלת הביצית היא גויה, עצם ההיריון ברחמה של ישראלית נחשב לגיור, והוולד נחשב גר גם ללא מעשה גיור.

פיקוח הלכתי בתרומת ביצית:

התהלך המורכב והעדין של תרומת ביצית, כמו כל טיפולי הפוריות מחייב, על-פי ההלכה, פיקוח למניעת טעות אנוש. מכון פוע"ה מפעיל מערך השגחה הלכתי המוסכם על כל גדולי פוסקי דורנו וזוכה לברכתם. הפיקוח ההלכתי מתבצע באמצעות משגיחות מוסמכות ומנוסות הפועלות בתוך המעבדות בארץ ובעולם ומלוות את כל התהליך. עד כה בוצעו למעלה מ-100,000 פיקוחים בטיפולי פוריות שונים ונמנעו עשרות טעויות.

רקע משפטי:

  • עד שנת תש"ע (2010) לא הייתה במדינת ישראל הסדרה בחקיקה ראשית הקובעת את האפשרויות לקבלת תרומת ביצית. תקנות משרד הבריאות קבעו שתרומת ביצית במדינת ישראל תתאפשר אך ורק מנשים שעוברות בעצמן טיפולי פוריות. ומעוניינות לתרום ביציות עודפות שנשאבו מגופן. כמו-כן, אפשרו התקנות החזרה בארץ של ביציות תרמת שהופרו בחו"ל במדינות שחוקיהן מאפשרים זאת ושאושרו על-ידי משרד הבריאות

עלות ההליך:

העלות משתנה בהתאם למקום בו מתבצע ההליך והמסלול שהזוג בוחר:

תרומת ביצית בחו"ל מתחילה ממחיר של כ- 27,000 ₪ ויכול להגיע עד מחיר של 50,000 ₪ (תלוי מה כולל המסלול)

תרומת ביצית –יהודיה בחו"ל – עשרות אלפי שקלים ואף יותר.

חברת מנור מדיקל מסייעת לזוגות המופנים דרך מכון פוע"ה על-מנת להקל עליהם ומוזילה את המחיר משמעותית.

אופציות של טיפול באמצעות תרומת ביציות מחו"ל:

  1. העברת הזרע מישראל ליחידה בחו"ל, הפריה עם ביציות התורמת והבאת העוברים לישראל, ליחידות המורשות על ידי משרד הבריאות. מומלץ לבצע את הטיפול בחו"ל ביחידות אשר מפוקחות ומלוות על ידי צוות ישראלי הנוכח במהלך השאיבה וההפריה. עובדה זאת מאפשרת המשכיות טיפול, אחריות רפואית והיכרות עם המטופלים והצרכים שלהם.

  2. לבצע את כל הטיפול בחו"ל ביחידות שאין להן אישור של משרד הבריאות להבאת העוברים לארץ. כלומר שני בני הזוג נוסעים לחו"ל, הפרית הביצית וההחזרה לרחם נעשים בחו"ל.

במגזר הדתי ישנה עליה בהליך תרומת ביצית. מדובר בעליה של כ-10% בכל שנה משנת 2014.

לסיכום

האפשרות של שימוש בתרומת ביצית בזוגות הנזקקים לכך, לאחר חוסר כל אפשרות אחרת מקנה אפשרות להקמת משפחה בישראל, למניעת פרוק משפחות ,ללדת ילד ולשמש כהורים לכל דבר ועניין.

זוג שנזקק לתרומת ביצית מוזמן לפנות למכון פוע"ה, ויקבל ליווי ויעוץ הלכתי ורפואי.

פאנל בנושא: "תרומת ביצית – רגש, רפואה והלכה – דיווחים מהשטח"

יוצג בכנס השנתי ה-19 לנשים מטעם מכון פוע"ה.  בפאנל ישתתפו: הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה, ד"ר אריק כהנא, יועץ רפואי בחברת מנור מדיקל, ד"ר אורית פאר, מנהלת תחום תרומת ביצית, מנור מדיקל וזוג שעבר את הליך תרומת ביצית.

הכנס יתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). כ-1,000 נשים כבר נרשמו. קניית הכרטיסים מתקיימת דרך אתר המכון.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

יש לך התקן תוך רחמי? למכון פוע"ה יש בשורה

התקן תוך רחמי הוא אמצעי מניעה שכיח אשר אחד מחסרונותיו הבולטים הם דימומים מוגברים. בכנס הקרוב של מכון פוע"ה, יוצג לראשונה פתרון לבעיה

התקן תוך רחמי (IUD) הוא אחד מאמצעי המניעה השימושיים ביותר כיום. אולם, אחד מהחסרונות המשמעותיים בזמן השימוש בו, הוא הדימומים המוגברים הנגרמים מהימצאותו ואי וודאות בקרב הרופאים ופוסקי ההלכה באשר לסיבת הדימומים.
דימומים אלו גורמים לאי נעימות, ולשיבושים בימים המותרים אצל נשים רבות השומרות על הלכות טהרת המשפחה, ועל כן מתעוררות שאלות הלכתיות רבות. תופעת לוואי אלו עשויות להשתנות מאישה לאישה, ומסוג התקן להתקן. בדרך כלל, ימי המחזור מתארכים, ולקראת הגעתו, נשים רבות רואות כתמים.
בעיה נוספת המתעוררת, היא כי אצל חלק מהנשים ישנו קושי להיטהר בעקבות הדימומים במהלך שבעת הנקיים. בנוסף, ימי הטהרה הקצרים, ותופעת הכתמים, גורמים אצל נשים רבות לפגיעה משמעותית בחיי המשפחה.
במסגרת החיפוש אחר הפתרון לבעיה, הבינו במכון פוע"ה מרופאים רבים, כי יכול להיות שהדימום מההתקן הוא בעצם פציעה של רירית הרחם. כך שאם יוכח הדבר – אזי מבחינה הלכתית, ניתן להקל במצבים אלו, ומבחינה רפואית אפשר לייעל את הטיפול עבור אותן נשים. ולכן החליטו במכון פוע"ה לפתוח במחקר שיעסוק בנושא של התקנים תוך רחמיים ודימומים.
על מנת שניתן יהיה לגלות את סיבת הדימום, יש לבצע בדיקה הנקראת 'היסטרוסקופיה'  – הסתכלות ברחם על ידי סיב אופטי, שבקצהו מותקנת מצלמה זעירה. על פי ניתוח תוצאת הבדיקה, אפשר יהיה להבחין האם הדימום הוא הורמונאלי, או שנגרם כתוצאה מחיכוך. מלבד זאת, תתבצע בדיקות דם מסוימות היכולות לסייע למכון בקביעה האם מדובר בדם הורמונאלי, וכן צילום אולטרסאונד שיעזור לקבוע מה קורה.
הבדיקות תיערכנה בבית החולים "הדסה" תחת פיקוחו והדרכתו של פרופ' שמחה יגל – מנהל אגף נשים ויולדות, ובבית חולים "שיבא בתל השומר", תחת פיקוחו של הרופא הבכיר – ד"ר שלומי כהן איילון. על מנת להקפיד על המקצועיות המתאימה, נעשה המחקר כעבודת דוקטורט "באוניברסיטת בר אילן".
לדברי הרב ליאור שגב רב ויועץ במכון פוע"ה: "אחת התעלומות שמסקרנות הן את העולם הרפואי, והן את העולם ההלכתי, היא הגורם לדימומים בלתי סדירים בנשים שמשתמשות בהתקן תוך רחמי. אצל נשים אלו ידוע שיש עליה בשכיחות בדימומים בין וסתיים. עד היום לא היה ברור הגורם לדימומים אלו – האם זו בעיה הורמנלית או שמא ההתקן גורם למעין פצע ברירית הרחם שגורמת לדימום.
לשאלה זו יש השלכה כבדת משקל לנשים ששומרות על טהרת המשפחה, היות ובמקרים מסוימים ניתן להתיר את הדימום. המחקר זכה לברכתם ועידודם של גדולי הרבנים, מסקטורים שונים בארץ ובעולם, ותוצאותיו עשויות להוביל  לשינוי דרמטי בפסיקה ההלכתית, והוא יוצג בכנס השנתי הקרוב לנשים של מכון פוע"ה".

הכנס יתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). קניית הכרטיסים מתקיימת דרך פורטל המכון. בכנס תתקיימנה הרצאות מגוונות וחדשניות בתחומי הרפואה וההלכה מפי רבנים, רופאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומי הפוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה ואישות. אשר ידונו בין היתר בעדכונים וחידושים בנושאי ניתוחים קייסריים, מניעת חתכים במהלך הלידה, פתרונות חדשניים לבעיות ברצפת האגן, סקירת אמצעי מניעה והשפעתן על חיי האישות, ועוד.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

המחקר שיעזור לנו לפתור את בעית הדימומים

מחקר חדש שנעשה ביוזמת מכון פוע"ה רוצה לפתור את שאלת "מליון הדולר" בהלכה ורפואה. הרב אודי יפרח מסביר את הדרך ואיך אתן יכולות לעזור

המחקר יוצג במהלך הכנס השנתי לנשות מקצוע מטעם מכון פוע"ה שיתקיים בבנייני האומה ביום שלישי א' בסיון (4.6.19 למניינם). בכנס תתקיימנה הרצאות מגוונות וחדשניות בתחומי הרפואה וההלכה מפי רבנים, רופאים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומי פוריות, הריון, לידה, גנטיקה, טהרת המשפחה ואישות.
מדברי הרב: לאחר שסיימתי את התואר השני במדע והלכה, חשבתי להמשיך למחקר במסגרת דוקטורט בנושא הלכתי רפואי, והיה לי חשוב להשקיע במחקר שיוכל לסייע לזוגות.  פניתי לרב מנחם בורשטין – ראש מכון פוע"ה, להתייעץ עמו.
תשובתו לא איחרה לבוא והייתה חד משמעית – יש לחקור האם הדימום לנשים בעלות התקן תוך רחמי, האם הוא אסור או מותר, זו שאלת "מיליון הדולר" בהלכה וברפואה והיא יכולה לסייע לזוגות רבים. תוך זמן קצר קישר אותי הרב מנחם עם פרופ' שמחה יגל מהדסה עין כרם וד"ר שלומי כהן איילון מתל השומר, ויחד יצאנו לדרך ארוכה (ועמוסה בירוקרטיה) בהרמת המחקר.
המחקר נעשה "בחוג המשולב למדעי החברה באוניברסיטת בר אילן", בהנחייתה המרכזית של  פרופ' אורלי מירון יחד עם פרופ' בנימין שרדני. במסגרתו, תיבדקנה נשים בתקופת הפריון המעוניינות למנוע היריון מסיבות כאלה ואחרות, ויחד עם זאת, להמשיך ולשמור על שיגרת חיי נישואים נורמלית.
ולשם כך, עליהן לבחור באמצעי מניעה מתוך מגוון רחב של אפשרויות. התאמת האמצעי אינה פשוטה, מאחר ועדיין לא מצוי האחד שיעיל במאת האחוזים במניעת היריון, ללא בעיות הלכתיות, ללא תופעות לוואי וסיכונים בריאותיים, ללא הורמונים מיותרים, שהוא גם זמין ולא יקר.
ישנם מספר אמצעי מניעה יעילים שהשימוש בהם אינו גורם לבעיות רפואיות והלכתיות. אחד מהם הוא התקן תוך רחמי לא הורמונלי, (כמין סליל המוכנס לרחם) ומונע מהביצית להשתרש בדופן הרחם, ומדורג כאמצעי טוב לשימוש, משום שהוא נחשב ליעיל בכ98.8% מהמקרים, הוא אינו מכיל הורמונים, ואין בו בעיה הלכתית של השחתת זרע.
חקר ההיסטוריה של ההתקן מגלה למרבה ההפתעה, כי מקורו של ההתקן התוך רחמי, היה להבדיל, בניסיון של נוודים להחדיר אבנים לרחמי הנאקות, כדי למנוע מהן הריונות בלתי רצויים. לאחר מכן חלו שינויים רבים, והיום יש מספר דגמים של התקנים.
כפי שכבר הזכרנו, אין אמצעי מניעה מושלם, ולמרות היתרונות הרבים שיש להתקן, השימוש בו לא חף מחסרונות. אחת מתופעת הלוואי הנפוצות ביותר של אמצעי המניעה הזה היא דימומים. דימומים אלה עלולים לגרום לאי נוחות ולבעיות הלכתיות אצל נשים השומרות על הלכות נידה (יש הטוענים כי מחצית מנשות ישראל שומרות על טהרת המשפחה).
בשל הדימומים, זמן ההיתר ליחסי אישות מתקצר לימים בודדים אצל מקצת הנשים, משום שמועד הטבילה נדחה. דחייה זו עשויה לפגוע בצורה קשה, ולעתים בלתי הפיכה, בחיי המשפחה. חשוב לציין שיש נשים שאינן יכולות להשתמש באמצעי מניעה אחרים  מכל מיני סיבות כך שאין להן פתרון אחר.
עד היום, רופאים ופוסקי הלכה אינם יודעים בוודאות מהן הסיבות לדימומים בין הווסתות אצל נשים הנושאות את ההתקן. המחקר יבקש לבדוק אם דימום של אישה בעלת התקן רחמי לא הורמונלי, שאינו חלק מהווסת ויתכן שהוא נגרם משום שההתקן פוצע את רירית הרחם (שהיא מקור דם הווסת), יכול להיחשב כדם טהור שמקורו במכה, בפצע או בחיכוך של ההתקן (דם מכה) ולכן האישה יכולה להיחשב טהורה – או שמא אי אפשר לקבוע זאת בוודאות ולפיכך האישה אינה יכולה להיחשב טהורה.
המחקר קיבל את ברכתם של פוסקי הלכה מובהקים: הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ובליוויו המתמיד של הרב בורשטין ורבני מכון פוע"ה ובמיוחד הרב ליאור שגב.

אז כיצד נבדוק אם מדובר בדימום ממכה או שמא מדובר בדימום הורמונלי?

לשם כך נבצע ארבע בדיקות שונות:
1. בדיקת דם שבאמצעותה אפשר למדוד את רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
2. בדיקת אולטרה-סאונד למדידת עובי רירית הרחם, המתעבה בזמן וסת ומסייעת לבירור עת סיום הווסת.
3. בדיקת רמת הציטו קינים (באמצעות בדיקת דם פריפרי ושאיבת נוזל מהרחם על ידי 'פיפל'), שבאמצעותה ניתן לברר האם הדימום קשור לגורמים דלקתיים או למנגנונים הנובעים משינויים מהפיקוד ההורמונאלי.
4. בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית, ובה מוחדר סיב אופטי דקיק במיוחד לתוך הרחם כדי לצפות בחלל הרחם. בבדיקה זו אפשר לבדוק אם מקור הדימום הוא במכה, בחיכוך או מגורם אחר.
אם לאחר שנבצע בדיקות אלו במדגם של 40 נשים, ונזהה כי מקור הדימום הוא ממכה ולא הורמונלי, יהיה הרבה יותר קל להתיר את הדימומים של נשים בעלות התקן לא הורמונלי. מי שתשתתף במחקר יכולה להיות שותפה של ממש בגיבוש ההלכה לדורות!

מי יכולה להשתתף במחקר?

1. נשים הנושאות התקן רחמי שאינו הורמונלי, במשך שלושה חודשים לפחות (המחקר יתמקד בהתקנים רחמיים לא הורמונליים השימושיים ביותר כיום, ובהם: נובה, פלקסיטי, גינפיקס, והתקן כדורי.
2. נשים שאינן מניקות.
3. נשים שאינן בגיל המעבר.
4. נשים שהדימום שלהן מגיע יום אחד לפחות לאחר סיום הווסת, אחרי שהייתה הפסקה מלאה בין סיום הווסת לבין תחילת הדימום הנוכחי.
5. נשים שהדימום שלהן אינו מופיע חמישה ימים קודם תאריך הווסת הבא.

אם את עומדות בקריטריונים אלו, נשמח שתיצרי קשר במספר:

 050-6333987

הרב אודי יפרח, רב ודוקטורנט בבר אילן

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן