הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…
ביום ראשון זכו רבני פוע"ה בראשות הרב בורשטיין להיפגש עם הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א
(רבה של העיר העתיקה בירושלים, בעבר), מגדולי פוסקי דורנו.
הרבנים הפנו לרב שאלות הלכתיות, כולל שאלות סבוכות וקשות שהגיעו אליהם, והרב ענה בחביבות ובמאור פנים.
בסיום הפגישה ציין הרב שהוא מחשיב מאוד את המכון , ובירך את הרב בורשטין ורבני המכון בהצלחה רבה
שלום כבוד הרב,
אני בת 27.10, בחודש הרביעי להריון
עשיתי בדיקת שקיפות+סקר שיצאו בטווח הנורמה
הסיכון הסטטיסטי המחושב לתסמונת דאון עם גילי ותוצאות הבדיקה 1:2,400
הסיכון הסטטיסטי המחושב לטריזומיה 18 עם גילי ותוצאות הבדיקה 1:10,000
אני ממש מתלבטת האם לעשות בדיקת מי שפיר כי אני רוצה להיות בטוחה במאה אחוז שהכול תקין ואני לא יודעת להחליט אם כדאי לקחת את הסיכון בשביל השקט הנפשי או שעדיף לא לקחת את הסיכון
אשמח לעזרה והארה
תודה רבה
שלום וברכה,
תשובה:
בשעה טובה והמשך הריון מוצלח
אנחנו לא ממליצים במצב האמור לבצע מי שפיר. לא רק בשל הסיכון (הקטן) הקיים בבדיקת מי שפיר, אלא כי כאשר אין אינדיקציה לביצוע בדיקה זו, הרי שעלולים בסבירות (שהינה גבוה יותר לעומת סבירות לאתר משהו) תשובות שלא יודעים מה לעשות עימם, וגורמות לבהלה ומבוכה גדולה.
ולכן, לאור שיחות עם גנטיקיאים אנחנו ממליצים על מי שפיר כאשר עולה ספק או סימני שאלה בבדיקות ובאולטרסאונד ולא כרוטינה, כבר ראינו מחירים כבדים לכך.
מוזמנת כמובן גם ליצור עמנו קשר ולדבר עם אחד הרבנים המשיבים. 026515050
בשורות טובות
אודי רט
רב משיב מכון פועה
זוג צעירים חרדים, בשנות העשרים לחייהם, ביקשו להגיע במיידי למכון ולהפגש פנים אל פנים עם אחד מרבני המכון. כשפגשו את הרב דב פופר על פניהם ניכרת המתיחות, החששות והלחץ האדיר בו הם נתונים. הם התיישבו והאישה פתחה בדברים: "אנחנו זוג שומר תורה ומצוות ולפי הוראת רבותינו אנחנו לא מבצעים מעקב הריון למעט בדיקת US שגרתית של מעקבי גדילה אצל הטכנאית.
הבוקר הגעתי לבדיקה שגרתית והטכנאית בלי רשותנו החלה להזיז את מתמר האולטרה סאונד ימינה ושמאלה. בשלב זה שמתי לב שהיא עוצרת את המתמר בנקודה מסוימת ושותקת. בעיקר שותקת. לאחר זמן שנדמה לי כנצח היא הורידה את המתמר ואמרה לי שהיא חושבת שכדאי שהיא תקרא לרופא שנמצא בחדר הסמוך. הרופא נכנס ושוב הסתכל ושתק ואז הוא הסביר לנו משהו. לא כ"כ הבנו אבל הוא נתן לנו מכתב מסכם.
כזוג שומר תורה ומצוות – היא ממשיכה ואומרת לי – אנחנו רוצים לשמוע את דעתו של הרב.
אני פותח את המכתב ורואה שתי מילים שמסבירות לי את הכל – " סספקטד מיומנינגוצלה – ממליץ על הפסקת הריון". זה מספיק לי.
אני מסביר לבני הזוג כי יש חשד שלעובר יש מום שנקרא בלשון העם "ספינה ביפידה". מום זה מתרחש כאשר יש פתח בצינור העצבים בחלק התחתון של החוליות בעמוד השדרה ועקב כך יש בליטה החוצה של חלק מעצב של חוט השדרה. מצב זה גורם לפגיעה נוירולוגית משמעותית, נכות קשה וחוסר שליטה על סוגרים. במקרים רבים הפתח בעמוד השדרה גורם למשיכה של הצרבלום – המח האחורי, ובעקבות כך הרחבת חדרי המח ופגיעה נוירולוגית נוספת…
הזוג עוד לא יודע אבל עד לאחרונה מום זה נחשב כחשׂוך מרפא.
בהשגחה פרטית, בדיוק באותם ימים חבר טוב שלי ושל מכון פוע"ה – דר' יובל גאליצ'ינסקי חזר מהשתלמות בברזיל שם עבר התמחות ספציפית לניתוחים תוך רחמיים לתיקון ספינה ביפידה.
אני פונה אל הזוג שיושב דאוג ואומר להם שאני מבין את הקושי והחששות אבל ב"ה הם הגיעו בדיוק בזמן. יש אפשרות לעזור לעובר הזה! אין מצב אבוד.
אני מסביר להם בעדינות את הסיטואציה והאבחנה הרפואית ובמקביל את הפתרון שאנו מכירים ונכנס ממש לאחרונה לפרוצדורות המוכרות בארץ.
אני מרים טלפון לד"ר גיאלצ'ינסקי. למחרת בני הזוג נפגשים עם הרופא שמאשרר את האבחנה אבל אופטימי לגבי האפשרות לעזור לעובר באמצעות ניתוח תוך רחמי.
בשבוע ה-25 להריונה נכנסה הגב' לחדר ניתוח. ד"ר גיאלצ'ינסקי הרדים אותה ואת עוברה ובאמצעות מכשיר פיטוסקופיה – מכשיר הדומה לניתוחי לפרוסקופיה רק קטן יותר, הוא נכנס לתוך הרחם – מבצע ניתוח באמצעותו הוא מחזיר את חוט השדרה למקומו ומבצע תפירה של העור.
בשבוע 39 מתרחשת הלידה והדבר הראשון שכולם רצו לראות ואכן קרה – התינוק מזיז את רגליו. בחסדים גדולים, התינוק הזה כבר לא יהיה זקוק לכיסא גלגלים.
