יום: י״א באייר ה׳תשפ״ג – מאי ב2, 2023

יש לכם שאלה?

הינכם מוזמנים לשאול את שאלותיכם. ניתן לשאול שאלות ממגוון רחב של נושאים.
אנו משקיעים מאמצים רבים למתן מענה בזמן אמיתי. אתכם הסליחה במקרים של עיכוב. אנו שומרים לעצמנו את הזכות לפרסם את השאלה והתשובה באתר, כמובן בדיסקרטיות. במידה ונשאלה שאלה באתר השו"ת, אנו רואים בכך הסכמה לפרסום השאלה, אלא אם כן צוין במפורש אחרת. סייעו בידינו להמשיך לתת מענה לשאלותיך…

השילוב בין ההלכה לרפואה מייצר תוצאות מעולות

פרופ' יריב יוגב השתתף בכנס הנשים ״בריאות כהלכה״ של מכון פוע"ה הוא מספר: ״השילוב בין ההלכה לרפואה מייצר תוצאות מעולות"

בין משתתפי כנס מכון פוע"ה ה-20 "בריאות כהלכה" היה גם פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים במרכז הרפואי איכילוב. פרופ' יוגב עסק בסוגיית המועד הנכון ומתאים ביותר ללידה עבור היולדת.
"ההגדרות שלנו לגבי הזמן הנכון ללדת השתנו עם השנים", הוא מספר ומרחיב: "עם השנים הפגיות השתנו והפכו למשוכללות יותר. שיעור התמותה של ילודים הפך ליותר ויותר נמוך ובהרבה מקומות בעולם יש נטייה לסבור שגם ללדת בין השבוע ה-34 ל-37 זה בסדר. המשמעות היא שהפסקנו לתת טיפול נגד לידה מוקדמת אחרי השבוע ה-34".
"הרבה פעמים אנחנו מתכננים ניתוחים קיסריים בשבועות מוקדמים יותר כי לכאורה כאשר תמותת יילודים בשבועות אלו נמוכה, אז לידה בשבוע ה-34 עד 37 נחשב כתקין, אבל הרבה מאוד מחקרים של השנים האחרונות, כולל מחקר גדול שלנו שהתפרסם, מראה שליילודים שנולדים בין השבוע 34 ל-37 שיעורי התחלואה קצרי הטווח והן ארוכי הטווח גבוהים יותר".

עוד מוסיף פרופ' יוגב ומציין כי גם לידה בשבוע מאוחר לאחר 42 שבועות הריון אינה מומלצת. "כאן מתחיל האיזון העדין מתי נכון והגיוני להציע זירוז והאם צעדים כאלה מעלים את הסיכוי לניתוח קיסרי. התשובה היא לא, וגם על זה דובר בכנס. איזה סוג של מעקב צריך לעשות ואיך מוודאים שלא יהיה מוות עוברי תוך רחמי ושייוולד עובר חי ותקין. זו סוגיה שנראית פשוטה, אבל היא מאוד מורכבת בתוך העולם הרפואי".
"במקרה של ניתוח קיסרי חשוב לנו להבטיח לנשים חוויית לידה מלאה וייחודית", אומר פרופ' יוגב ומרחיב, "לשם כך ב'ליס', אנו משתמשים בפרגוד שקוף ונשים שמעוניינות בכך במהלך הלידה יכולות בכל שלב לבקש שנסיר אותו כדי לראות את התינוק יוצא. בנוסף אנו מאפשרים למלווה אחד להיות נוכח בחדר הניתוח ולאחר סיום ההליך משתמשים בסיכות נמסות שאין צורך להוציאן והן מאפשרות איחוי אסתטי, יפה ובטוח".

"הנשים שילדו בניתוח קיסרי מקבלות אלחוש מיוחד במהלך 24 השעות שלאחר הלידה וזה מבטיח שיעורי כאב נמוכים מאוד. חשוב גם לדעת כי במהלך יומיים בשבוע מבוצעים ניתוחים קיסריים ללא הפרדה, שבסיומם הילוד יכול להישאר עם היולדת להתאוששות במשך שעתיים, עד לחזרתה למחלקה".

על המיתוסים שאיתם מגיעות נשים רבות לחדר הלידה, אומר פרופ' יוגב כי נשים רבות מגיעות עם אמונה שזירוז לידה כואב יותר מאשר תחילת לידה, "זה מיתוס שכמובן אינו נכון". מיתוס נוסף הוא כאמור שזירוז מעלה את הסיכוי לניתוח קיסרי מה שמוכח במחקרים גדולים שאינו נכון כלל ועיקר אלא להיפך, "זירוז לידה בכמה מהמצבים אפילו מפחית את הסיכויים לניתוח קיסרי".

על השיטות לזירוז אומר יוגב כי מדובר בתהליך המתבצע בדרכים שונות, חלקם טכנולוגיים חלקם ביולוגיים וחלקם מכניים.

על הקשר בין הלכה לרפואה מספר פרופ' יוגב כי מזה שנים רבות הוא עובד עם מכון פוע"ה בידיים שלובות, כהגדרתו. "אני הרבה פעמים נפעם מעומק הידע וכמות הידע, ועד כמה כשמדברים יחד וכשעובדים יחד מגיעים לתוצאות מופלאות. בתוך מכון פוע"ה יש שילוב של דברים שחשובים לנו כיהודים כמו דת, הלכה ואמונה יחד עם רפואה ומודרניזציה. השילוב הזה מביא לאורך השנים לשיתוף פעולה פורה ולהרבה תוצאות חיוביות. בסופו של דבר כולנו רוצים את אותו דבר, לעשות טוב לנשים".

ההתייחסות להריון ולידה-
היריון ולידה מהווים חוויות מכוננות בחייה של כל אישה ויש הרבה ציפיות סביבה. זה מתחיל ממעקב היריון שהנשים עוברות בקופות החולים, תהליך ארוך ואינדיבידואלי מאוד לכל אישה ואישה. במידה והכול עובר חלק רק בלידה עצמה הנשים פוגשות את בית החולים. במקרה הטוב זה קורה קצת לפני, כשהן מגיעות לבחון מה מציעים בבית החולים על מנת לקבל החלטה היכן ללדת. בבית חולים ליולדות "ליס" זה עובד אחרת. "התפיסה שלנו היא הוליסטית, כשהחזון הוא שכל אישה תלד בדרך שלה", מסביר מנהל בית החולים פרופ' יוגב.

מעקב לידה במרפאות מיוחדות להיריון בסיכון-
"אנו מציעים לנשים שנכנסו להריון ומוגדרות בהריון בסיכון להיות מלוות באופן צמוד על ידי צוות המומחים עד הלידה. יש לנו מרפאת פריון לליווי כל שלבי הכניסה להיריון", מסביר פרופ' יוגב. "במידה ומתפתח היריון בסיכון גבוה, כדאי לעבור את מעקב ההריון במרפאות שנותנות מענה לכל בעיה או מורכבות, כך גם להיריון עם תאומים. לכן אצלנו יש התייחסות מיוחדת לנושא – חלק מהמרפאות משולבות, כך שאם להרה יש בעיה מורכבת היא יכולה להגיע למרפאה משותפת של רופא מקצועי יחד עם רופא מומחה להריון בסיכון גבוה".

בכנס תהיה התייחסות לפגיעות מיניות בהרצאה שאינה שלך, אך היינו שמחים לשמוע האם בית חולים מתייחס לדברים מסוג זה?

"כל בית חולים יש לו את הפתרונות שלו, אצלנו יש מרפאה ייעודית לנשים שחוו טראומה בלידה קודמת או פגיעה מינית בעבר והיא הוקמה במיוחד עבור נשים לאחר לידה טראומטית, נשים שעברו פגיעות ותקיפות מיניות ונשים שתופסות את חווית הלידה כטראומטית", מסביר פרופ' יוגב. "חשוב שהאישה תפגוש עובדות סוציאליות, מיילדות ורופאות, המסייעות בהכנה מסודרת לקראת הלידה. אנחנו מכירים את זה מקרוב. כאשר מתייחסים לעניינים אלו בכובד ראש הצלחות מדהימות".

כמה חשובה ההתייחסות לאחר הלידה עבור היולדת ב"נחיתתה" לחיים?

"תנאי האשפוז הם קריטיים עבור היולדת, כל לידה יש לה את הקשיים שלה וצריך ולהעניק לה את התנאים הטובים ביותר. אצלנו מאפשרים לכל יולדת חדר פרטי ואף התייחסות לנוחיות המלווה. חשוב שתהיה ליולדת טיפול מקיף עבורה ועבור היילוד. התזונה עבור היולדת מאוד חשובה, הן עבורה והן עבור היילוד ויש לשים לב למתכון הנכון והמאוזן ביותר ובכשרות המתאימה עבורה. כמו כן, אנו דואגים לסייע במיעוט ביקורים כדי לשמור על פרטיות היולדת ולהעניק לה שקט להתאוששות מלאה".

כאמור, ביום רביעי, י' בשבט, 1.2.23,התקיים כנס פוע"ה ה-20, בהשתתפות כ-1,200 נשות מקצוע – רופאות, אחיות, מיילדות, בלניות, מדריכות כלות, יועצות לחיי אישות, יועצות רפואה והלכה, פסיכותרפיסטיות וכל אישה באשר היא. כנס מכון פוע"ה מהמשפיעים והמובילים בתחום זוכה לחולל מהפכות של ממש בחקיקה ובסדר היום הציבורי, ומעלה לשולחן הדיונים את הסוגיות הבוערות ביותר. בהשתתפות: רבני מכון פוע"ה ובראשם הרב בורשטין, פרופ' יריב יוגב, פרופ' דוד שויקי, ד"ר חנה קטן סיון רהב-מאיר, דנה ורון, רותי לבייב ועוד.

בין הנושאים החשובים בהם יעסוק השנה הכנס: טעויות בטיפולי פוריות – דיון על רקע פרשת החלפת העוברים, שימור פוריות, גנטיקה – הצ'יפ הגנטי, צלוסינתזיס בהריון, אבחון גנטי לפני יום ה-40, אמצעי מניעה, בריאות האישה, סיוע לנפגעות תקיפה מינית, פערים בין הגבר לאישה בתחום האישות ועוד. במרכז הכנס מופע "יוצאים לאור" – משה ואסתי יצחקי במופע זוגי חשוף ומרגש על אתגרי הפוריות וחלום ההורות.

כשמתגלה מום בעובר – ההכרעה הרגישה

מכלול לבטים, נתונים, בדיקות והתייעצויות מלווה זוג שמגלה מום משמעותי אצל העובר וצריך להכריע בדבר צעדיו כעת.

במהלך הכנס  של מכון פוע"ה וערוץ 7 דנו בין השאר גם נתוני הלמ"ס לפיהם אחוז הנשים הבוחרות לבצע הפלה בשל חשש ממום בעובר גבוה מאוד.

הרב ליאור שגב, פוסק ויועץ במכון, מספר על הנתונים וההתמודדות הרפואית הלכתית.

"כאשר מדברים על הפסקת הריון בגלל נושא של מומים המגמה הראשונה היא לראות איך מונעים את הפסקת ההיריון. גם העולם ההלכתי וגם הרפואי נמצאים שם. בוחנים את חומרת המום. גם בעולם הרפואי לא ששים להפסיק הריון", אומר הרב שגב ומציין כי כלל העוסקים בדבר מודעים היטב לקושי העובר על בני זוג סביב לידה שקטה התובעת גם כאב וגם השלכות רגשיות משמעותיות. מתוך כך השאיפה היא מניעת הפלה.

הרב שגב מציין כי ההסכמה בדבר השאיפה למנוע הפלה מגיעה על אף עמדות שונות ופערים בין העמדה ההלכתית וזו הרפואית, ובוודאי בין עמדות הלכתיות שונות. על מנת לאפשר הכרעה בסוגיה המורכבת והרגישה השאיפה היא להציב בפני בני הזוג את מירב הנתונים על מנת להיות מדויקים ככל הניתן. "יש מומים שניתן לטפל בהם כמו מומי לב. יש מומים שניתן לטפל תוך כדי הריון. באחרונה הגיע זוג עם מום בעמוד השדרה והפננו לטיפול תוך כדי הריון", מספר הרב שגב ומציין כי הדיוק הקיים היום בדיקות אולטרסאונד בשלבים מוקדמים של ההיריון מאפשר גילוי מוקדם של מומים, לעיתים כבר בשבוע ה-12, אך מנגד יש לזכור שריבוי מידע עשוי גם לבלבל את בני הזוג. לשם כך נדרשת ההדרכה וההכוונה של הזוג אילו בדיקות נכון וראוי לבצע ועל אילו ניתן לדלג.

בכנס פוע"ה יוצגו בין השאר היכולות הטכנולוגיות לזיהוי מומים בגילאים מוקדמים, כמו גם שיטות הלכתיות שונות סביב מועד קבלת ההחלטה. הרב שגב מציין כי ככל שהזיהוי מוקדם יותר וככל שהמום משמעותי יותר הרי שיותר רבנים יתירו הפסקת היריון. במקרים בהם ברור שהעובר לא יוכל לחיות בשל המום ההיתר יינתן בקלות רבה יותר. במקרים של מומים מורכבים יותר מתקיים שיח פרטני מול בני הזוג על מנת לקבל הכרעה שכרוכה באלמנטים רבים כמו היכולת הנפשית של הזוג להתמודד עם האתגר שלפתחם, התפיסה שקיימת אצל חלק מהזוגות לפיה אם הקב"ה רצה בכך הרי שלא יעשו פעולה הפסקת רצון זה ובמקרים אחרים יש זוגות הבוחרים להשקיע מאמץ הרבה מעבר לנדרש על מנת לנסות ולרפא את התינוק, לנתח וכו'. שיקולים אלה ואחרים מחייבים הדרכה אישית למציאת המענה המותאם לכל זוג.

הרב שגב מדגיש כי החלטה שקיבל זוג היא למעשה החלטה הלכתית, כדוגמת החלטתו של חולה שעליו לאכול ביום כיפור. על מנת לקבל החלטה שכזו ראוי שלא להיכנס לסד זמנים מלחץ ולאפשר לזוג לקבל את כלל הנתונים, לבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ולהיוועץ על כלל הגורמים הרלוונטיים. על מנת לסייע להם בכך הוקם במכון פוע"ה קו היועצות של נשות מקצוע הפורסות בפני הזוגות את הנתונים המותאמים להם.

בדבריו מציין הרב שגב את האלמנט האמוני כחלק בלתי נפרד מגיבוש הכרעתו של הזוג, ולשאלתנו אם עולם הרפואה יודע להכיל אמירות אמוניות של זוג המחליט להיסמך על תפילה, אמונה או ברכה ולהמשיך היריון, הוא משיב ומספר על רופאים רבים שמבינים היטב את המשמעות של הפן האמוני כמקור לאופטימיות המסייע גם להם כרופאים להתייצב מול הזוג ולסייע לו בקבלת ההחלטה.

 

כניסה לאתר

הרשמה לניוזלטר של פוע"ה

דילוג לתוכן