לקראת כנס בריאות כהלכה ה-20 של מכון פוע"ה שיתקיים בשבוע הבא מסבירה פרופסור לנה שגיא-דאין על נושא בדיקת דיקור מי השפיר שיעלה אף הוא במהלך הכנס. "כל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות את החסרונות ולהחליט עבור עצמה"

בשבוע הבא (רביעי), יציינו במכון פוע"ה 20 שנה לכנס השנתי שעורכים במכון בנושא בריאות כהלכה. לקראת הכנס אנו משוחחים עם פרופסור לנה שגיא-דאין, רופאת נשים בכירה ומנהלת שיאות גנטי טרום לידה בבית חולים כרמל, על נושא הבדיקה הגנטית שפחות נפוץ לדבר עליו, וידונו עליו במהלך הכנס.

כבר בראשיתו של הריאיון מבהירה הפרופסור שגיא-דאין שרוב העוברים נולדים בריאים, תקינים ומושלמים גם אם לא נעשה בדיקה. מצד שני מסבירה שגיא-דאין "קיים סיכון קטן לבעיות מולדות בהריון, וכל הבדיקות שאנחנו עושים נועדו כדי לנסות להפחית את הסיכון הזה כמה שאפשר. למרות שכמובן שאי אפשר להפחית אותו לאפס". בדבריה מסבירה הפרופסור כי בודקים דווקא תסמונת דאון, למרות שיש עוד הרבה תסמונות נוספות, מהסיבה שתסמונת דאון היא אחת השכיחות והמוכרות שבהן.

בהמשך מסבירה שגיא-דאין כי, "יש שני סוגים של בדיקות סקר שנועדו לאתר הריונות בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. יש בדיקה שנקראת סקר שליש ראשון, כי מתבצעת בשליש ראשון להריון, בין שבוע 11 עד 14, וזה בדיקת אולטרסאונד שקיפות עורפית ובדיקת דם .והבדיקה השנייה, משבוע 16 עד 26, זה בדיקת דם שבודקת שלושה חלבונים. שתי הבדיקות האלה נועדו לאתר נשים עם הריון בסיכון מוגבר לתסמונת דאון. גם אם הבדיקות לא תקינות, זה לא אומר שבסופו של דבר יש תסמונת דאון" היא מדגישה.

הבדיקה העיקרית בה תעסוק שגיא-דאין בכנס של מכון פוע"ה, היא בדיקת מי השפיר. "רוב הנשים שעושות בדיקות פולשניות עושות דיקור מי שפיר משבוע 16-17, תלוי בבית חולים. במהלך הבדיקה ממש מכניסים מחט דקיקונת דרך הבטן, לתוך הרחם ולוקחים כמות קטנה של מי שפיר. במי השפיר יש תאים של העובר שנשארו מהעור שלו, ממערכת העיכול, וככה אנחנו מגיעים לחומר הגנטי של העובר עצמו.

בדבירה מסבירה שגיא-דאין את הסיכון שיש בבדיקה ומדוע לא עושים את זה לכל אישה. לדבריה, "בבדיקה הזאת יש סיכון, אחרת רוב הנשים היו רצות לעשות את זה. הסיכון בבדיקה הזאת, בזמנו חשבו שזה אחד ל-200 הסיכון להפלה, שזה המון. עכשיו אנחנו מדברים לפי כל המחקרים החדשים על אחוז הרבה, הרבה יותר נמוכים וזה עומד על פחות מאחד לאלף. כלומר, הסיכון הוא מאוד נמוך, מצד שני הסיכון למצוא משהו בבדיקה גנטית במשך היום הוא סביב 1% . אז אנחנו מדברים על אחד לאלף לעומת בערך אחת ל 100".

בשלב זה מדגישה שגיא דאין כי "כמובן שזה סטטיסטיקה יבשה, וכל אישה צריכה לבוא ולשמוע את היתרונות, את החסרונות, ולהחליט עבור עצמה. באמת יש לנו לא מעט זוגות שמגיעים והם אומרים מראש למה שאני אעשה דיקור מי שפיר אם אני לא אעשה שום דבר עם התוצאה. אני חושבת שרוב האנשים עושים את הדיקור במחשבה שאם ייקרה משהו לא תקין, זה יוביל בהכרח להפסקת הריון. אבל היו לנו כמה וכמה הריונות ותינוקות שהבדיקה הטיבה עמה, בלי כל העניין של הפסקת הריון".

אמירתו של הרב מנחם בורשטיין עשויה להתחיל שינוי מודעות בחברה החרדית • "חשוב שהאישה תנוח – פיזית וגם נפשית. לעיתים, היריון ולידה לא יבואו בטוב עבורה ועבור שאר בני הבית" אמירה יוצאת דופן של הרב מנחם בורשטיין, ראש מכון פוע"ה (פוריות על פי ההלכה), עשויה להתחיל שינוי מודעות בחברה החרדית.

בשיחה עם "ישראל היום", לקראת כנס של המכון בשבוע הבא, אומר הרב בורשטיין – אחד המומחים הרפואיים־הלכתיים הבכירים בישראל – כי אין בעיה להשתמש באמצעי מניעה על מנת להימנע מכניסה להריון.

גם היום, רבים במגזרים החרדי והדתי סוברים כי כל קיום יחסי מין הוא לצורך פריון בלבד, כדי להביא כמה שיותר ילדים, ושאין לשפוך זרע לבטלה. אך בורשטיין מבהיר כי בקרב רבנים התפשטה ההבנה שיש לעודד שימוש באמצעי מניעה מסוימים. "אפשר להשתמש ולא לחשוש מכך", הוא אומר. "נשים יכולות לנוח, ולא כל קיום יחסי אישות מביא בצידו היריון".

עם זאת, לא כל אמצעי מניעה מותר על פי ההלכה, ולכן יש לשאול רב בעניין זה. "חשוב שהאישה תנוח – פיזית וגם נפשית. לעיתים, היריון ולידה לא יבואו בטוב עבורה ועבור שאר בני הבית. מובן שכל ילד הוא ברכה, אך הזוג חייב להיות מוכן לכך ולרצות בזה", הוא מסביר.

"לצערנו, הנתונים מראים כי חלה בכל המגזרים ירידה בילודה, ולכן זוגות המסוגלים להיות ברוכים בילדים – תבוא עליהם הברכה. אך אלה שלא – צריך להבין אותם ולעזור להם.

"ראינו מקרים רבים של זוגות שלא היתה להם פניות לדבר, אך הם בכל זאת רצו לרצות את החברה כי הרגישו לחץ חברתי – וחוו משברים קשים ואף גירושים".

הכנס של מכון פוע"ה יעמוד בסימן בריאות כהלכה. ייקחו בו חלק רופאות, אחיות, מיילדות, יועצות ועוד, כחלק מרצון למיזוג בין רפואה להלכה.

במכון ציינו כי הם עוסקים באמצעי המניעה היעילים ביותר, גם מבחינה הורמונלית, כדי שלא ייצרו דימומים ברמת הטהרה, וגם על מנת לאפשר לדתיים שמעוניינים בכך להימנע מכניסה להיריון מבלי להיכנס לבעיה הלכתית.